אומרים שהצופים זה עולם הילדים.

המקום שלהם להביע את עצמם, לחלום, להגשים, להתנסות...

המקום היחיד בו הם יכולים להיות אדונים לעצמן, לקבת החלטות, להוביל ולהנהיג אחד את השני.

אך כל הטוב הזה שאני מתארת כאן לא היה נראה אותו דבר בלי הגב היציב והתומך, שתמיד היה כאן בשבילנו.

ואני מדברת על 2 אנשים יקרים מאוד לשבט.

אני אתחיל בראש השבט לשעבר- דוד מוזס.

דוד היה בשבילי ראש השבט כחניכה, שכב"גיסטית, מרכזת צעירה, וגם הראשון להחזיר אותי בתור מרכזת בוגרת בשניה שהשתחררתי מצהל. לאורך כל השנים שהתנדבת כראש השבט, היה לך אפכת מהפרטים הכי קטנים, היית תמיד נוכח ברגעים הכי חשובים, וראו כמה השבט חשוב לך. אבל היופי האמיתי היה, הדרך שבה בחרת לנהל את השבט. תמיד כוונת להישאר מאחורי הקלעים ולתת לעולם הילדים שדיברתי עליו מקודם להתרחש כמה שיותר בזכות עצמו.

אולי רק היום, שאני ראוה את הדברים בפרספקטיבה קצת שונה, אני יכולה להבין כמה זה לא ברור מאליו ומוערך, כמה צניעות צריך בשביל זה, ויותר מהכל אמונה בנו כילדים, כנוער שיש לנו את היכולת לקבל החלטות משמעותיות ולנהל את עצמינו.

דוד, תודה על כל כך הרבה שנים שבחרת לתת מעצמך, ולהוות הגב היציב שלנו. הטאצ' האישי שלך תמיד הורגש בכל הנעשה, ומגיעה לך הרבה מהקרדיט על קיומו של השבט שעבר בשנים האחרונות לא מעט רגעים טובים אך גם לא מעט משברים.

אנחנו, ואני באופן אישי, לוקחים את כל התרומה שלך לשבט ככל כך לא ברורה מאליו, ואני מלאת הערכה אליך.

והאדם השני, שאני רוצה להתייחס אליו היום, הוא נועם בן מאיר, גזבר השבט בשנים האחרונות.

אני חושבת שאחד הדברים הקשים לנו כבני אדם הוא להצליח לתרום מעצמינו דווקא במקומות בהם אנו יודעים שהקרדיט המרכזי והספוט הראשי לא יהיו בהכרח עלינו. ואכן בתוך כל המערכה הזו של ניהול השבט, נמצא אתה נועם, שאם דיברתי על עשייה מאחורי הקלעים, אז במקרה שלך זו מהות התפקיד.

נעם, בזכותך ובזכות הבחירה שלך לקחת חלק ולמלא את התפקיד הזה, איפשרת לנו לאורך כל השנים להתעסק קצת פחות בצדדים לוגיסטים ומערכתיים וקצת יותר בחינוך עצמו, ושוב זה מסוג הדברים שאני יכולה לראות ולהעריך היום בתור מרכזת בוגרת, ולהבין כמה זה לא ברור מאליו. אז המון תודה על המסירות, הנתינה, לאורך כל כך הרבה שנים, כולנו מלאי הערכה אליך.

בברכה,

מאיה כחולי 

מרכזת בוגרת

שבט שלהבת

פברואר 2018