בית אהרון וחיה כהן

בית לא היה. היה צריף וגם הוא כבר איננו. המגרש של חיה ואהרון כהן היה במקום בו שוכן היום משק גלמונד וקודם לכן היה משק גודגולד (זהבי).

בני הזוג אהרון וחיה כהן הגיעו ליקנעם בשנת 1936 יחד עם שניים מילדיהם – ישעיהו ואסתר. הם באו ממגדל שם היה אהרון מזכיר ומנהל חשבונות ובבואו ליקנעם מילא תפקיד דומה בוועד המקומי.

אהרון כהן הגיע ארצה בסוף 1913 ואשתו חיה ובתם שרה בת השנתיים הגיעו זמן קצר אחריו. אתם עלו אמה של חיה ושני אחיה. האב "ניתקע" ברוסיה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ועלה ארצה רק ב-1921. אהרון וחיה כהן נדדו ברחבי הארץ בעקבות פרנסה – יפו, תל אביב, החווה במגדל, צפת, טבריה, כפר יחזקאל, חזרה למגדל ויקנעם. במגדל עסק אהרון ככל הנראה, גם בחקלאות. כך יוצא ממכתב שלו אל חנקין משנת 1935, עדיין מהמושבה מגדל,  ובו בקשה לדחות מחודש מרץ לחודשי הקיץ תשלום שטרות שהיו בידי הלוואה וחיסכון בטבריה ואשר נתן עבור קניית חצי נחלה ביקנעם - בקיץ תהיה לו הכנסה מירקות. חנקין מילא בקשתו.

המנגנון המינהלי של הועד ביקנעם כלל פקיד אחד - מזכיר־מנהל חשבונות. את המשרה זאת מילא אהרון כהן והתמיד בה עד 1943. כתב-ידו הברור, סיגנונו הרהוט ושפתו הנבחרת הופכים קריאת הפרוטוקולים של שנות כהונתו לחוויה מהנה. בשעת מצוקה כספית גדולה מהרגיל נשמעו באסיפה הכללית קולות לפטרו ולהשתמש בשרותי המורה למילוי תפקיד המזכיר, או להפחית ממשכורתו הדלה. אולם בעלי הדעה הצלולה יותר הבינו, שאין לוותר על שירותיו.

היקף פעולות שלוש האגודות שהיו קימות אז במושבה -  אגרא, קופת יקנעם וועד, לא הצדיק החזקת מנגנונים נפרדים. בקיץ 1942 מאחדים את ניהול אגרא והוועד. אהרון כהן כיהן בתפקיד מזכיר ודב ויסברג-בניהול חשבונות. כעבור חודשים מספר מחליט הוועד על צמצומים ומפטר את המזכיר אהרון כהן ולא עובר זמן רב ובשנת 1943 עוזב הזוג כהן את המושבה ואהרון וחיה חוזרים למגדל. שנה קודם לכן – באפריל 42 מתגייסת אסתר לחיל הנשים ולא שבה עוד ליקנעם. אהרון נפטר בדצמבר 1944 ונקבר בגינוסר. חיה עברה בתחילה לגור בגינוסר עם בנה יואל ולאחר זמן מה חזרה ליקנעם והתגוררה עם בתה שרה בשן.

חיה נפטרה ב-1974

בשנת 1932 נישאת בתם שרה ליהודה בורשטיין – בשן. הם נישאו במגדל ושם אף נולדו 3 מילדיהם – בני, אחיה ז"ל ומאירה ז"ל. יהודה היה שוטר במשטרת צמח ואח"כ שומר השדות, מפקד הנוטרים ופעיל בהגנה.

בחורף 41 פיטרו ביקנעם את השומר ובאותה תקופה עזב גם מפקד המושבה מאז 1937 יחיאל בן־זאב, וכך חסכו את ההוצאה וגם פינו מקום לשומר מקצועי. אהרון כהן המליץ על יהודה בורשטיין לימים יהודה בשן, חתנו. יהודה איחד בידיו את שני התפקידים, שמירה ופיקוד על המושבה. תפקידים שכאמור מילא קודם לכן במושבה מיגדל. הודות לתפקידים שמילא והודות לאישיותו, היה לאיש מפתח ביקנעם תוך זמן קצר. לימים עבר יהודה להיות נציג הקרן הקיימת לניהול המשא ומתן עם הערבים לפינוי האריסים מקרקעות יקנעם וגם החל לעבוד בשירות הביטחון. בשנת 1947 קבלו יהודה ושרה בשן נחלה – משקו של לב עמי בשן דהיום - עד אז נדדו בין צריפים שונים ברחבי המושבה.

שרה עבדה במועצה המקומית ולימים הקימה וניהלה  את סניף בנק הפועלים ביקנעם.

יהודה נפטר ב-1966 שרה ב-1985 .

ישעיהו נישא לצפרירה והם קיבלו ב-1946 נחלה ברחוב מעלה הגבעה – היום ביתם של שי ועדי כהן. ישעיהו עבד במועצה המקומית כמנה"ח ומשנת 1967 באגרא באותו תפקיד וזאת במקביל לעבודתו כחקלאי.

ישעיהו נפטר בשנת 1983, צפרירה ב-2002

מצאצאיהם של אהרון וחיה כהן החיים היום ביקנעם -

משפחת בשן – ציונה  - אלמנתו של אחיה, רני ומשפחתו ובתו רווית הדס ומשפחתה, לב עמי ומשפחתו.

משפחת כהן – נילי כהן ומשפחתה, בתה מתת ברלינר ומשפחתה, בנה חדוי ומשפחתו. יעלי סודק ומשפחתה, זיוה קידר ומשפחתה ובנה רונן קידר ומשפחתו, שי ומשפחתו.