הפוך לדף בית     הוסף למועדפים

הבית ההולנדי

| עדכון אחרון:  05/04/2015 10:47
מעטפה114 תמונה1 בית כהן  1946

הבית ההולנדי - בית משה ולאה כהן 

בשנת 1938 או 39 הגיעו ליוקנעם בני הזוג משה ולאה כהן. . משה כהן היה אחד מהשותפים במשק "הגיא" . הגדולה מבין שתי הקבוצות המאורגנות שהגיעו ליוקנעם בדצמבר 35 יחד עם המתישבים הבודדים היתה חברת הגיא השניה היתה חברת אופק. משק הגיא  שיחק  תפקיד מרכזי בשנותיה הראשונות של יקנעם. על משק הגיא נספר בנפרד. ליוקנעם הגיעו בני הזוג כהן בעקבות שתי אחיותיה של לאה – יט יעקובסון, אמה של אתי הרטוג היתה אחת מהן השניה היתה איטה מייבום סבתו של זאביק מייבום ז"ל. הם בנו בית גדול על הגבעה, ליד מגדל השמירה הבית ההולנדי בפי כל. את הבית תכנן המהנדס אלמזנינו שיחודו הוא בשפועים וזויות שמקנים הגנה מפני החום ומפני הקור. עד היום בולט גגו המשופע למרחקים. בזמן שהבית נבנה גרו הזוג כהן בשכירות בקומה השניה  בבית חוטומלנסקי (טל). הבית  ההולנדי נבנה על שתי קומות ובקומת העמודים הפונה לצפון מערב היה מקלט שיותר מאוחר נסגר והפך לדירה. בקומת הכניסה גרו הזוג כהן ואילו בקומה השניה גרו שוכרים שונים., בהגיעם ליוקנעם היו "זקנים" – בסביבות גיל 60  מבוגרים בהרבה  מגילם הממוצע של המתישבים האחרים.  לא ברור אם היחוס המשפחתי – הקירבה למשפחת יעקובסון -  הביא למשה את כינוי החיבה ״דוד״, או שמא גישתו לאנשים, והיותו מבוגר בהרבה משאר התושבים. עשרים שנה היו לחלק מנוף הכפר ־ הוא ואשתו. סיגנון חייהם היה שונה בתכלית השוני מזה של שאר התושבים. בית מרווח, ריהוט יפה מובא מחו"ל כולל אורלוגין עתיק יומין שנתרם בסופו של דבר ע"י המשפחה לבית האבות ההולנדי – בית יולס., והגג האדום בעל השיפוע החזק מכריז מרחוק, שבעל־הבית דבק באורח החיים כפי שחי בהולנד. לחקלאות ולאדמה היה קשור רק באמצעות שותפותו במשק הגיא,. שייכותו נבעה מיחסו החם אל מי שראה שעובד קשה כדי לבנות לעצמו משק, להקים משפחה וכך גם להוסיף אבן אחת לבניין הארץ. הגיש עזרה גם למי שהגיעו אלינו ממוראות המחנות, בשקט וביוזמה פרטית. עשיר נסיון חיים היה, והתחלק בו עם אחרים. לא נרתע מלהתערב בדברים הנוגעים לפרט, שעה שראה שסכנה מאיימת על אדם הקרוב לליבו.  לאה הייתה זו שהכניסה ליוקנעם את הפעילות של ויצ"ו. חנה הירש זוכרת קורס בישול שהתקיים בביתה של הגברת כהן וברשומות יש סיפור על קורס תפירה שהועבר ע"י יט יעקובסון. אתי הרטוג זוכרת לדודתה את העובדה שהיתה לה מכונת כתיבה לכתב ברייל והיתה מדפיסה ספרים למען העיוורים.  חלק מן הנשק שנרכש בשנות הארבעים הוטמן במורד המגרש של משפחת כהן  .מי ששכר את דירתו בקומה השניה של הבית לתקופה הארוכה ביותר היו אנה וקרל ויסבקר.  משפחת ויסבקר הגיעה ליוקנעם ב-1936 וקרל עבד בלול ואחר כך במחלבה של משק הגיא . בתחילת שנת 1944 התקבל לעבודה באגרא שם עבד כמנהל המחסן הטכני. קרל ויסבקר המשיך בתפקידו שנים מעבר לגיל הפנסיה  מאחר שהיה כבר כבן ארבעים בעלותו ארצה., בכל מהותו היה ספוג תרבות גרמנית, יחד עם זאת קיבל בהבנה ובסבלנות כל אשר הארץ הציעה. מיזגו השקט ואורך רוחו חיבבו אותו על הכל. קרל ניפטר בשנת היובל של המושבה - 1985, ותרומה מתוך עיזבונו איפשרה את שיקומו של מיגדל השמירה שליד הבית ההולנדי.  בין השוכרים הרבים היה לתקופת מה גם ד"ר וישניא – רופא השיניים, שהגיע לארץ, אחרי נדודים במחנות ממשלת וישי ושהות קצרה בארצות-הברית. הוא היה במשך השנים אחד מבעלי המקצועות החופשיים המעטים במושבה. בקומת הכניסה גרו תקופה מסוימת משפחת קליין. קליין עבד כאופה במאפיית נהמא. על המאפייה נספר בהמשך.

משה ולאה כהן עזבו את יוקנעם בסוף שנות החמישים ועברו לבית יולס בחיפה. אחרי מותה של לאה אשתו חזר משה כהן להולנד ושם נפטר ב-1970. משה ולאה היו חשוכי ילדים והם הורישו את הבית ליורשיהן של האחיות של לאה. ברבות הימים, קנה  זאבי מייבום ז"ל – נכד אחותה של הגברת לאה כהן - את חלקם של היורשים האחרים בבית וזה הפך לרכושו.

 נכתב  ע"י רחל נחמני בשיתופה של אתי הרטוג

הרצאה מאת אראלה ברעם
, טל: 04-9893252, פקס: 04-9894802, דוא"ל: vaad@yokneam.org
מועצה אזורית מגידו | צרו קשר

הוקם ע"י MeyData - אתרים קהילתיים עיצוב מיכל שטינמץ